פסק-דין בתיק הפ"ב 30243-12-11

פתח דבר

1.  בפניי בקשת המבקשת להורות על העברת הבורר, עו"ד ומהנדס עדנאן מסאלחה (להלן: " הבורר"), מתפקידו וזאת, "על רקע משקלם המצטבר של - משוא פנים, גיבוש דעה מוקדמת שלילית נגד המבקשת, אובדן אמון של המבקשת וניהול הבוררות בדרך עיוות דין".

2.  בתיק זה ניתן ביום 25.3.2012, פסק דין. במסגרת פסק הדין נתקבלה הבקשה להעברת הבורר מתפקידו בלא שנשמעה עדותו.

3.  על ההחלטה הנ"ל הוגשה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון. בית המשפט העליון דן בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה, קיבל את הערעור, והורה על החזרת התיק על מנת שתישמענה עדויות נוספות של הבורר ועד נוסף לאחריהן יינתן שוב פסק דין.

טענות מקדמיות של המשיבה  בעקבות ביטול פסק הדין הקודם

4.  לטענת חברת עאטף מוסא ושות' בע"מ (להלן: "המשיבה") בית המשפט העליון הורה להחזיר את התיק לדיון בפני בית המשפט המחוזי, אך ורק לצורך בחינת הקשרים הנטענים בין הבורר לבין העד ואין ביהמ"ש יכול לחזור לבחון מחדש את מכלול הטענות האחרות שהוצגו כבר בפני בית המשפט.

5.  טענה זו יש לדחות.

6. משבוטל פסק הדין  הקודם הרי שלא נותרה הכרעה באף אחת מן העניינים בהם דן אותו פסק דין ויש לדון בהם מחדש, ודאי נכון הדבר מקום בו נשמעו ראיות נוספות בעניינים השנויים במחלוקת.

כמו כן, ראוי לציין כי טענה זו של המשיבה הוכרעה זה מכבר בהחלטתי במסגרת דיון, מיום 18.03.2013 ( ראה פרוטוקול עמ' 22 שורות 19- 26), אך המשיבה בחרה לעלות טענה זו שוב במסגרת סיכומיה ואף בחרה שלא להתייחס ליתר עילות הפסלות שהעלתה המבקשת.

7. כן טוענת המשיבה , כי במסגרת הדיון הנוכחי, המבקשת מסתמכת , בין היתר,  על אירועים אשר התרחשו לאחר הגשת הבקשה להעברת הבורר מתפקידו ואירועים אלה אינם יכולים להיות רלוונטיים להכרעה בבקשה זו (אלא אם כן, הוגשה מבעוד מועד בקשה מתאימה לתיקון הבקשה, דבר שלא קרה).

 טענה זו יש לקבל. המבקשת אינה יכול לטעון לעובדות  אשר התקיימו לאחר מועד הגשת המרצת הפתיחה, מבלי שטענה להם  בהמרצת הפתיחה על דרך תיקונה. הדבר מהווה הרחבת חזית אסורה.

לא כך הדברים לגבי אירועים אשר נטענו ו/או הוגשו במסגרת המרצת הפתיחה, תצהיריה ונספחיה, בכפוף לכך כי הטענות והעדויות שהובאו לפני בית המשפט לא חרגו מהנטען במפורש בהמרצת הפתיחה, וכל שנטען נועד רק להוכיח  את העילה  שנטענה בהמרצת הפתיחה.

רקע עובדתי שאינו שנוי במחלוקת

1. המבקשת והמשיבה, הינן חברות העוסקות בתחום הבניה והפיתוח. בין הצדדים שררה במשך שנים רבות מערכת יחסים עסקית טובה אשר כללה מספר שיתופי פעולה בביצוע עבודות בניה בצפון הארץ. לימים התגלעו מחלוקות כספיות בין הצדדים והמשיבה הגישה ביום 11.10.2010 תביעה כספית לבית משפט השלום בנצרת ( ת"א 18879-10-10) [פורסם בנבו]. המבקשת מצידה הגישה בקשה לעיכוב הליכים בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, בהסתמך על תניית בוררות שנכללה בהסכם ביניהן. המשיבה הסכימה להעביר את הסכסוך להכרעתו של בורר שיתמנה על ידי בית המשפט, וביום 6.2.2011 הורה בית משפט השלום להעביר את הסכסוך להכרעתו של הבורר.

2. בין החודשים אפריל ונובמבר 2011 התקיימו הליכים מקדמיים בבוררות - הצדדים הגישו כתבי טענות ותצהירי עדות ראשית לבורר, התקיימו מספר ישיבות מקדמיות ואף ניתנה החלטה בטענה מקדמית שנטענה על ידי המבקשת בדבר התיישנות התביעה. במסגרת הבקשה והתשובה שהוגשו בהליך דנן טוענים שני הצדדים טענות שונות בנוגע להתנהלות הבוררות, כאשר כל צד טוען כי הצד השני עשה כל שביכולתו על מנת לעכב ולסרבל את הליכי הבוררות.

3. ביום 21.11.2011 פנתה המבקשת במכתב אל הבורר, במסגרתו התבקש הבורר לפסול את עצמו. המבקשת טענה במכתבה כי מזה זמן חשה המבקשת "תחושת חוסר נוחות עמוקה" נוכח החלטותיו ומדרך התנהלותו של הבורר אשר מהן עולה החשש, לטענתה, כי הבורר "נוטה להעדיף" את המשיבה על פני המבקשת. נטען שם, כי הבורר נהג לאורך כל הליך הבוררות איפה ואיפה ביחסו לצדדים וכי התנהלות זו הגיעה לשיאה בהחלטת הבורר מיום 17.11.2011, שניתנה במעמד צד אחד מבלי שניתנה למבקשת זכות תגובה, בדבר ביטול ישיבת בוררות שנקבעה מבעוד מועד. עוד נטען כי הבורר קיבל את בקשת המשיבה לזמן עד, מר אבו ראס, כאשר הבורר "מסווה (חלילה) את העובדה בדבר היכרות מוקדמת בינו לבין אותו עד ואף מפגש שהתקיים בינם לאחר תחילת הבוררות". לטענת המבקשת, התנהלות זו הינה "תמוהה" ומצטרפת למספר אירועים קודמים שמחזקים את חששה של המבקשת כי הבוררות אינה מתנהלת ביחס הוגן ושווה לצדדים. בין היתר, נטען כי החלטות דיוניות שונות של הבורר היו מוטות לטובת המשיבה; כי הבורר התבטא בצורה פוגענית ומפלה כלפי באת כוחה של המבקשת; כי הבורר דחה את טענת ההתיישנות של המבקשת בנימוקים שכלל לא הועלו על ידי המשיבה על מנת "להכשיר" את הבוררות; וכי בניגוד למקובל התקיימו ישיבות הבוררות בביתו של הבורר.

4. הבורר ביקש לקבל את תגובת המשיבה למכתבה של המבקשת, וזו הוגשה ביום 29.11.2011. במסגרת תגובתה, דחתה הכחישה את טענות המבקשת והדגישה כי מלבד "רחשי לב" ו"תחושות" סתם, אין בבקשה כל ממש וכל מטרתה הינה ניסיון להפעיל לחץ בלתי הוגן על הבורר. המשיבה טענה כי הבורר נעתר במספר הזדמנויות לבקשות המבקשת להארכות מועד ולדחיות מועדי דיון, ולטענתה הדבר מעיד על כך שהבורר אינו נוטה להעדיף צד כלשהו. נטען כי כל טענותיה של המבקשת בנוגע להחלטותיו של הבורר בדבר אופן ניהול הליך הבוררות דינן להידחות, מכיוון שהן אינן מקימות עילה להעברת הבורר מתפקידו. כמו כן נטען כי אין כל פגם בקיום ישיבות הבוררות בביתו של הבורר. בנוגע לנקודה המרכזית שבמחלוקת - הטענה כי הבורר לא גילה לצדדים כי ישנה היכרות קודמת בינו לבין העד שהמשיבה ביקשה לזמן להעיד - טענה המשיבה כי פנתה לעד וביררה עמו אם קיימת היכרות מוקדמת בינו לבין הבורר והעד השיב כי אין בינו לבין הבורר היכרות מוקדמת וכי מעולם לא פגש אותו.

5. ביום 30.11.2011 דחה הבורר את בקשת המבקשת לפסול את עצמו. הבורר ציין כי הסגנון והתוכן של מכתב המבקשת "מוזר ומפתיע מאד... ונפל עליו כרעם ביום בהיר". הבורר ציין כי נהג כלפי הצדדים בנאמנות ובהגינות במסגרת הליך הבוררות וכי בכוונתו להמשיך לנהוג כך בעתיד, ללא הבדל בין צד אחד למשנהו. הבורר ציין כי צר לו על הטענות הקשות המועלות כלפיו אישית, אך הבהיר כי הטענות לא ישפיעו עליו במאומה והוא ימשיך לפעול כבורר ניטרלי, אמין והגון. הבורר התייחס לטענות בדבר היכרות מוקדמת או פגישה שהתקיימה בינו לבין העד המדובר והדגיש כי "הבורר לא מכיר את העד הנטען מקודם, ולא הייתה לו כל פגישה ו/או היכרות קודמת אתו בכלל, כל הטענות האחרות נדחות על הסף מפני שהן לא נכונות ואין להן בסיס של אמת". בשולי מכתבו ציין הבורר כי הוא רואה לנכון לפנות למבקשת ולבקש ממנה לחזור בה מטענותיה הלא נכונות כלפיו ולהביע התנצלותה על כך. לבסוף הבהיר הבורר כי הליכי הבוררות יימשכו כסדרם וקבע ישיבת הוכחות להמשך חודש דצמבר 2011.

מכאן, לטענות הצדדים בהליך בפניי.